כיצד להגדיר את ההגדרות של מנורות ה-UV בצורה נכונה (בלי בעיות)
רוב האנשים מתייחסים למנורות UV כאילו הן נורות רגילות – פשוט מחליפים אותן כשהן נשרפות, וזהו. אך אם אתם מנהלים מפעל לעיבוד בדים או מכונת הדפסה מהירה, זו טעות. ההבדל בין מנורה ש“עובדת” לבין מנורה שמוגדרת כראוי, הוא זה שקובע את הרווחיות שלכם. זה ההבדל בין תהליך הדפסה חלק לבין בוקר שבו אתם צריכים להתמודד עם ערימה של חומרים שלא עברו עיבוד. זה קשור לכימיה. עיבוד באמצעות UV אינו קשור רק לשליחת אור לעט. יש להתאים את עוצמת האור של המנורה לחומרים שבהם משתמשים. זו בעצם בעיה של איזון בין קרינת UVC לקרינת UVB. אם העוצמה לא מספיקה, החומרים יישארו דביקים, והדיו לא ידבק. אך אם תגדילו את העוצמה מבלי להגדיל את מהירות ההדפסה, החומרים עלולים להישרף או שהדיו עלול להתכווץ. זה לא נראה טוב. ואז יש עוד בעיה – החום. מנורות בעלות עוצמה גבוהה מתחממות מאוד. כשאנחנו עוזרים ללקוחות להגדיר את ההגדרות של המערכת, אנחנו לא מדברים רק על מהירות. אנחנו מדברים גם על קירור. אם המחזירים של האור פגומים או שזרימת האוויר חסומה, המנורה תישרף הרבה יותר מהר מהצפוי. יש לשמור על העומס התרמי. למשל, אם אתם מדפיסים על פלסטיק דק, הוא עלול להתעוות במהירות. כדי למנוע זאת, יש לשנות את מרחק המנורה או להשתמש ברולרים מקוררים כדי לשמור על החומרים בטמפרטורה נמוכה. הדברים החשובים… מנורות שלנו עוצבו כך שניתן להחליף אותן בקלות. אין צורך להוציא את הרכיבים האחרים של המערכת או לחבר מחדש את החוטים, כדי שהמנורות יעבדו. אך יש תנאי אחד: אי אפשר פשוט לחכות שהמנורה תפסיק לעבוד. הפריטם של מנורות UV מתחיל לרדת הרבה לפני שהנורה נשרפת באמת. אם אינכם עוקבים אחר השעות שבהן המנורה עובדת, אתם פשוט מנחשים. אנחנו ממליצים לבדוק את העוצמה של המנורה מדי שבוע. ברגע שהעוצמה יורדת, יש להחליף את המנורה. זה זול יותר מאשר לגלות בסוף התהליך שיש כמות גדולה של מוצרים שלא עברו עיבוד.