בקו הציפוי של הנייר, חוסר אחידות ברמת הברק וחוסר ביצירת קשרים בין המולקולות אינם עניין תיאורטי. הם מתבטאים בפסולת, בצורך בהדפסות חוזרות ובזמן עצירה של המכונה – דברים שלא ניתן לעמוד בהם. לעתים קרובות, הבעיה אינה נעוצה במכשיר הציפוי או בהרכב החומרים, אלא ביציבות הקרינה של המנורה. מנורות UV העשויות מקוורץ ברמת טוהר של 99.99% מספקות קרינה אחידה, דבר שהכרחי לצורך ציפוי אמין של הנייר במהירות הרצויה.
מה שבאמת חשוב זו הקרינה האחידה והיציבות שלה. במנורות עם אדי כספית בלחץ גבוה, הקרינה באורכי גל של 365 ננומטר, 405 ננומטר ו-436 ננומטר מעודדת את תהליך הציפוי. קוורץ ברמת טוהר של 99.99% מפחית את הבועות, החומרים המתכתיים ואת ספיגת ההידרוקסילים, כך שהמנורה מספקת קרינה אחידה יותר ולאורך זמן ארוך יותר. חשוב שהקרינה תהיה אחידה, ולא תהיה שינויים בה. כשמשלבים זאת עם מחזיר אור מתאים וציפוי דיכרואיק, הקרינה המרבית נשארת אחידה – כך שהאנרגיה הנפלטת נשארת אחידה בכל חלקי הנייר.
הסיבה שזה עובד טוב עם ציפויי נייר היא פשוטה: הציפוי דק, והזמן הדרוש לייבושו קצר. יש צורך בעוצמת קרינה גבוהה, אך ללא פגיעה בחומר שעליו מונח הציפוי. מנורות UV מספקות קרינה באורכי גל קצרים לצורך ייבוש השטח, וקרינה באורכי גל בינוניים לצורך יצירת קשרים בין המולקולות. התוצאה: פחות חורים, שליטה טובה יותר ברמת הברק, וזמני עבודה מהירים יותר. נדרשת פחות אנרגיה, מכיוון שהתהליך מתבצע בפעם הראשונה, ותקופת העבודה של המנורה עולה על 5,000 שעות, כשהקרינה נשארת בתוך הטווח הרצוי.
כמה שיקולים חשובים בשטח: מנורות UV דורשות התאמה מדויקת של המערכת והגדרות נכונות של המחזיר אור. אם המנורה פועלת באורך קשת או מתח לא נכונים, האיזון הספקטרלי נפגע ותקופת העבודה של המנורה קצרה יותר. יש להשתמש רק במנורות שמתאימות למערכת, ולוודא שהמערכת נקייה מאוזון, במיוחד כשהמרחב מוגבל. יש לוודא שההגדרות של המד ספקטרלי תואמות את אורכי הגל העיקריים של המנורה – אחרת נקבל קרינה נמוכה, גם כשהתהליך מתבצע כראוי.